אמונה לאחר השואה

53.00

השואה העמידה את האמונה באל מיטיב בפני קושי בל ישוער. ברקוביץ מבקש להציע דרך שבה יוכל האדם לשמור על תקווה אמונית לנוכח שתיקתו הנוראה של האל למול התופת.

תיאור

במשך אלפיים שנה שמר העם היהודי על קיומו וייחודו בעולם שכוח הזרוע שולט בו, והדבר שאפשר לו להתקיים היה כוח האמונה. לפי אליעזר ברקוביץ גורלו של העם היהודי במדבר העמים הוא מדד מתמיד למעמדו המוסרי של העולם: האיכות המוסרית של המעצמות העולמיות נשפטת על פי יחסן אל עמים קטנים, אשר, כמו היהודים, יסוד קיומם וחיותם הוא האמונה ולא החרב. השואה הייתה אפוא עדות למצבו הבלתי מוסרי של העולם. האם יש עתיד כלשהו לעולם כזה, החורץ גורלות עמים לשבט בלי לחוש שום רגש אשמה? תקווה לחיים יש דווקא לעם היהודי, שחווה את אימי ההיסטוריה של כוח הזרוע יותר מכל עם אחר ואף על פי כן שרד – בכוח אמונתו. לספר נוספה הקדמה מאת רון מרגולין, מרצה בכיר להגות יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר מקדש אדם: ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים בראשית החסידות (תשס"ה).

מאפייני הספר

  • כריכה : רכה
  • שפה : עברית
  • מספר עמודים : 190
  • תאריך פרסום : ינואר 2006

אודות המחבר

אליעזר ברקוביץ (1908-1992) נולד ברומניה ולמד בבית המדרש לרבנים בברלין, שם הוסמך לרבנות בידי הרב יחיאל ויינברג, ובאוניברסיטת ברלין, שהעניקה לו תואר דוקטור לפילוסופיה. הוא היה ראש החוג לפילוסופיה במכללה התיאולוגית העברית בשיקגו. בשנת 1975 הוא עלה לארץ, ועד מותו חי בירושלים והמשיך לעסוק בעיון ובכתיבה בשאלות הנוגעות ליהדות ולעם היהודי. הוא כתב תשעה-עשר ספרים, ובהם אלוהים, אדם והיסטוריה, לא בשמים היא ועמו אנוכי בצרה.

דילוג לתוכן