קפיטליזם וחירות

88.00 70.00

הכלכלן המדובר ביותר בעולם מסביר את חשיבותו של הקפיטליזם התחרותי הן כאמצעי להשגת חירות כלכלית והן כתנאי הכרחי לחירות פוליטית. הספר דן בעקרונות החברה הליברלית ומיישם את העקרונות האלה על הבעיות הדוחקות של זמננו, כגון מדיניות מוניטרית, אפליה, חינוך, חלוקת ההכנסות, רווחה ועוני.

מק"ט: 496-1009 קטגוריה: תגיות: ,

תיאור הספר

קפיטליזם וחירות הוא ספרו הידוע ביותר של מילטון פרידמן, שאפשר שהוא הכלכלן המשפיע ביותר בעולם במחצית השנייה של המאה העשרים. בספר זה מציג פרידמן את השקפת העולם שלו בנוגע לתפקיד שצריך למלא הקפיטליזם התחרותי – ארגון הפעילות הכלכלית באמצעות יזמה פרטית הפועלת בשוק חופשי – לא רק כאמצעי להשגת חירות כלכלית, אלא כתנאי הכרחי לחירות פוליטית. הוא דן בעקרונות החברה הליברלית ואחר כך מיישם את העקרונות האלה על הבעיות הדוחקות של זמננו, כגון אפליה, חינוך, חלוקת ההכנסות, רווחה ועוני. את כל זאת מצליח פרידמן להבהיר מבלי להזדקק לשפה טכנית, ובסגנון בהיר ומובן, שאינו מוגבל רק לשימושם של כלכלנים מומחים. תורתו של פרידמן נהנתה מהשפעה יוצאת דופן בהיקפה: דור שלם של כלכלנים החל לתמוך בכלכלת שוק חופשי מאז יצא הספר לאור בשנת 1962, וממשלות רבות זנחו את הכלכלה המתוכננת והחלו להפעיל כלכלת שוק. ספר זה הוא המקור הטוב ביותר להבנת תורה זו. לספר נוספה הקדמה מאת דוד לב-הרי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, המלמד היום מינהל עסקים במכללה האקדמית בנתניה.

מאפייני הספר

  • כריכה : רכה
  • שפה : עברית
  • מספר עמודים : 212
  • תאריך פרסום : מרץ 2002

אודות המחבר

מילטון פרידמן (1912-2006) היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטה של שיקגו, ועמית מחקר בכיר ב"מכון הובר" באוניברסיטת סטנפורד. הוא זכה בפרס נובל לכלכלה (1976), ובשנת 1977 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מן האוניברסיטה העברית. עם אשתו, רוז ד' פרידמן, כתב את החופש לבחור (1980), שתורגם לעברית, וספר זיכרונות משותף (1998). מלבדם פרסם מספר רב של מחקרים מדעיים בתחום הכלכלה המוניטרית, ושימש כיועץ לשני נשיאים אמריקניים.

בקורת

"נדיר למצוא חוקר מעולם האקדמיה המשנה את קו המחשבה של עמיתיו למקצוע. נדיר אף יותר למצוא אחד שעוזר לשנות את העולם. פרידמן עשה את שני הדברים".
– סטיבן צ'פמן, שיקגו טריביון

"מילטון פרידמן הוא אחד הכלכלנים הבולטים של ארצות-הברית, והוא מצטיין ביכולת ניתוח מרשימה ובווירטואוזיות טכנית. הוא תמיד מאיר עיניים, עצמאי, אמיץ, חריף – ובעיקר מעורר מחשבה".
– הנרי האזליט, ניוזוויק