צ'זרה בקריה נולד ב-15 במרץ 1738 למשפחה אריסטוקרטית גאה אך דלת אמצעים בעיר מילאנו שבאיטליה, בחבל ארץ שהיה נתון באותם ימים תחת השלטון האוסטרי של בית הבסבורג. הוא למד בבית ספר ישועי בפארמה ולאחר מכן השלים תואר באוניברסיטת פאביה. במילאנו חבר לחוג אינטלקטואלי של צעירים בני העיר, שנודע בכינוי "אקדמיית האגרופים", ובעידודם חיבר את על פשעים ועל עונשים,
שראה אור ב-1764. הספר דק הגזרה, הקורא לרפורמה מקיפה במשפט הפלילי, זכה להצלחה רבתי. בקריה הוזמן לפריז והתקבל בהתלהבות על ידי הוגי הדעות של הנאורות, אולם מזגו המלנכולי גבר עליו והוא החליט לשוב לארצו. ב-1768 התמנה לפרופסור לכלכלה באוניברסיטה של מילאנו, משרה שאותה עזב זמן קצר לאחר מכן לטובת תפקיד במנהל המקומי של חבל לומברדיה. ב-1791 מינה אותו הקיסר ליאופולד השני לשבת בוועדה לבחינת החוק הפלילי בלומברדיה, וכך ניתנה לו ההזדמנות ליישם את העקרונות שהעלה על נס בספרו. עד מותו בשנת 1794, פרסם בקריה מאמרים וחיבורים בנושאים שונים, אך היה זה על פשעים ועל עונשים שהקנה לו תהילת עולם, והבטיח את מקומו בפנתיאון של ההומאניזם האירופי.