ליקוי מאורות התבונה

66.00 53.00

מקס הורקהיימר מתאר בספרו תהליך תרבותי היסטורי שבמהלכו מושג התבונה האובייקטיבית שמתאר את הכושר האנושי להשיג את מבנה המציאות בכללותו הולך ומתרוקן מתוכנו במהלך הדורות ומתחלף במושג תבונה סובייקטיבית או אינסטרומנטלית, אשר תפקידה מוגבל להערכת התאמתם של אמצעים למטרות נתונות, ואין בסמכותה לפסוק בדבר ערכן של המטרות עצמן.

תיאור הספר

המסורת התרבותית במערב ראתה בתבונתו של האדם מאפיין המבדיל אותו משאר בעלי החיים ומעלהו למדרגה גבוהה יותר של קיום. מקס הורקהיימר, ממייסדי אסכולת פרנקפורט הידועה, מתאר בספרו תהליך תרבותי היסטורי שבמהלכו התבונה האנושית משילה את מחלצות האדנות ולובשת את דמותו של כלי בשירות גורמים זרים. מושג התבונה ציין פעם את הכושר האנושי להשיג את מבנה המציאות בכללותו, מבנה שגלומה בו מערכת אובייקטיבית הייררכית של ערכים ותכליות המצביעה על דרך החיים הראויה ליחיד ולחברה. מושג זה הולך ומתרוקן מתוכנו במהלך הדורות ומתחלף במושג תבונה סובייקטיבית או אינסטרומנטלית, אשר תפקידה מוגבל להערכת התאמתם של אמצעים למטרות נתונות, ואין בסמכותה לפסוק בדבר ערכן של המטרות עצמן. כך הופכת התבונה, ויחד עמה גם כל מערכות החיים התבוניים של האדם, לאמצעי לשירותן של מטרות הנקבעות להן מבחוץ.

לספר מצורף מאמר מבוא מאת פרופסור צבי רוזן, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

מאפייני הספר

  • כריכה : רכה
  • שפה : עברית
  • מספר עמודים : 176
  • תאריך פרסום : דצמבר 2009

אודות המחבר

מקס הורקהיימר (1895-1973) למד פסיכולוגיה ופילוסופיה במינכן, בפרייבורג (בין השאר, אצל הפנומנולוג המפורסם אדמונד הוסרל), ובפרנקפורט. בשנת 1929 נוסדה במיוחד למענו קתדרה לפילוסופיה חברתית ליד אוניברסיטת פרנקפורט; שנה לאחר מכן נתמנה למנהל "המכון למחקר חברתי" וכיהן בתפקיד זה עד ליציאתו לגמלאות בשנת 1959. בהנהגתו של הורקהיימר הפך "המכון למחקר חברתי" למכון החברתי הפילוסופי המוביל בגרמניה, אכסנייה לפעילותם של קבוצת אנשי רוח רבי-השפעה אשר נודעה בכינוי "אסכולת פרנקפורט". הורקהיימר הוא מחברם של חיבורים פילוסופיים רבים: ראשיתה של פילוסופיית ההיסטוריה הבורגנית; השקיעה; הדיאלקטיקה של הנאורות (חובר עם תיאודור אדורנו).

בקורת

"ייאמר לשבח שההפקה מוקפדת והתרגום של אביעד שטיר בהיר"
– אורי רם, סוציולוגיה ישראלית יג'-1