תיאור
זה מכבר התפוגג החידוש שהיה בהשקפה הגודרת את הטבע והפוליטיקה בתחומה הבלעדי של הפילוסופיה היוונית, השקפה שעל פיה אין מחשבתם של העברים עוסקת אלא בדבר האל. אולם בקריאה לא-משוחדת של התורה מתגלה לעין השקפה תנ"כית לכידה על העולם הפוליטי. בפילוסופיה של החוק משרטט שמואל טריגנו את קוויה העיקריים של התיאוריה הפוליטית של התנ"ך, קווים המתבררים באמצעות חקירה פילוסופית של הטקסט התנ"כי. טריגנו טוען שלא זו בלבד שהתנ"ך אינו תומך בתיאוקרטיה – שלטון שבו כל הכוח הפוליטי נתון בידי הממסד הדתי ושליחי האל – בסיסו של הארגון המדיני התנ"כי הוא חירות האדם. אמנם הברית המתוארת בתנ"ך אינה "אמנה חברתית", אך אין ספק שבכוחה של ההתארגנות המדינית שברית זו מוליכה אליה לשפוך אור חדש על מודל האמנה החברתית, שהוא הבולט באופנים המודרניים להבנת החיים המדיניים.
