Hebraic Political Studies תכלת המרכז האקדמי שלם דף הבית
    חיפוש   |    עגלת קניות
חברה וכלכלה
70 ש''ח  88 ש''ח 
הוסף לעגלה
עברית
ינואר 2012
258 עמודים
כריכה רכה
מספר קטלוגי 496-1006

לינדה פולמן, עיתונאית הולנדית שדיווחיה מתפרסמים בצמרת העיתונות העולמית, היא מחברת הספר לא עשינו דבר: מדוע כשנכנס שהאו"ם לא תמיד יוצאת האמת וספרים נוספים על מסעותיה באפריקה ועל פליטי הסירות של האיטי.
תעשיית החמלה: מאחורי הקלעים של הסיוע ההומניטרי
לינדה פולמן

37,000 ארגונים הומניטריים מתחרים זה בזה על נתח מההון העצום של כ־ 120 מיליארד דולר לשנה המופנה לסיוע ההומניטרי הבינלאומי. סיקור תקשורתי שטחי של המשברים יוצר לחץ אדיר להגדלת מענקי הסיוע ולחלוקה בזבזנית וגחמנית שלהם. המדינות התורמות מנצלות את מראית הנייטרליות של ארגוני הסיוע ההומניטרי ומשתמשות בהזרמת כספי הסיוע לקידום האינטרסים הצבאיים והכלכליים שלהן. והפעילות ההומניטרית עצמה – היא שולבה זה מכבר לבלי הפרד באסטרטגיה הצבאית של מורדים וממשלות כאחד: מחנות פליטים משמשים כבסיסים לרוצחי עם, ואספקות־סיוע מוסטות להזנת הגייסות.

לינדה פולמן מציגה את התוצאות הכאובות שגרמו כוונותיהם הטובות של עובדי הסיוע באזורי משבר: במלחמות עיראק ובאפגניסטן, במלחמת האזרחים בסיירה לאון, ברצח העם ברואנדה ועוד. תיאוריה עזי המבע של פולמן החושפים דילמות מוסריות קשות מנשוא, לצד גילויי אבסורד וזוועה שלא ייאמנו, מעוררים אותנו לשאול מדוע אין להטיל גם על אנשי הסיוע ההומניטרי את האחריות לתוצאות מעשיהם, ולתהות אם עשייה תמיד טובה ממחדל.


לינדה פולמן, מחברת תעשיית החמלה, התראיינה בתכניתו של ג'ון סטיוארט, הדיילי שואו, בתכנית הארד טוק בבי-בי-סי, בתוכנית אספקטה בערוץ הטלוויזיה השני הגרמני ובתכניתו של ריז חאן ברשת אל-ג'אזירה באנגלית.
"לינדה פולמן, עיתונאית הולנדית המסקרת זה 20 שנה אסונות הומניטריים ברחבי העולם... טוענת שבמקרים רבים לאורך ההיסטוריה התערבותם של ארגוני סיוע הזיקה יותר משהועילה לקורבנות, ומוטב היה לו לא התערבו כלל. הטענה הזאת מצמררת, אך הדוגמאות שפולמן מביאה לאורך הספר משכנעות שהיא לכל הפחות מחייבת בדיקה... האם התמונה שפולמן מציירת נאמנה למציאות או שמא היא עצמה מסוכנת ועלולה לפגוע בפעילות שהיא בחשבון אחרון חיובית? התשובה... מורכבת. ובכל זאת, איש מבין האנשים העוסקים בפעילות הומניטרית שהתראיינו לכתבה, גם אלה מהם שביקרו חלק מדבריה של פולמן, או התווכחו עם מסקנותיה, אינו מערער על העובדות".

– נועה לימונה, הארץ

לקריאת הביקורת במלואה

"פולמן היא כותבת חדה, והמשימה שלקחה על עצמה היא בעלת ערך רב."

– עפרי אילני, ידיעות אחרונות

לקריאת הביקורת במלואה

" פולמן מנצלת את הכלים הקלאסיים של הספרות ושל הקולנוע האנטי-מלחמתיים ומנסחת באמצעותם מעין 'מלכוד 22' או 'מ.א.ש.' העומדים על המנגנונים הפרדוקסליים ומאפשרים לסיוע חסד להפוך לחטא. הדם, האבסורד וההומור החד גודשים את ספרה כשם שהם גודשים ספרות אנטי-מלחמתית טובה...פולמן מצביעה על בעיה אמיתית ועושה זאת באופן מרתק ומטריד."

– עמר שוורץ, מקור ראשון

"הביקורת המובאת בספר של לינדה פולמן צריכה לשמש תמרור אזהרה לכל העוסקים בתחום."

– אריאל דלומי, האגודה לפיתוח בינלאומי ( SID ), סניף ישראל
לקריאת הדברים במלואם

"יש ספרים שהם טורדי מנוחה. כאלה שאחרי שקראת בהם את כבר לא יכולה להגיד ‘לא ידעתי’. ברור שאפשר לדלג עליהם, לעבור לרומנים קלילים או ספרי מתח מרגשים, אלא שאין זו אלא התנהגות של בת יענה. למעשה, עלינו להודות לכותבי הספרים (והעיתונאים, וצלמים) הללו, שמכריחים אותנו מדי פעם להתבונן מחוץ לבועה הנוחה שלנו. לינדה פולמן היא אחת כזו, עיתונאית הולנדית שהחליטה לתעד ללא הנחות את מאחורי הקלעים של הסיוע ההומניטארי בספרה תעשיית החמלה"

– יעל אורנן, Saloona

"על הגיהנום שעלול להיות מצוי בסופה של אותה דרך רצופה כוונות טובות, ניתן לקרוא בתיעוד המטריד ומעורר המחשבה של ממסד הסיוע ההומניטרי בספרה של העיתונאית ההולנדית לינדה פולמן, "תעשית החמלה". ספר זה מספק מבט מעמיק, גם אם לא חדש, לתוך הצדדים האפלים והנסתרים של עולם זה תוך כדי הבאת חוויותיה של המחברת והצפת שאלות חריפות בנוגע להשלכות השליליות האפשריות של כספי הסיוע שנתרמים בכוונה להקל על סבלם של אחרים."

-- טל בן יעקב, העוקץ.

״סגנונה בוטה, ישיר וענייני, ומתובל – ברוחם של סאטיריקנים – בהומור גרדומים. עמדתה הבסיסית היא ׳אני מאשים׳״

ניו יורקר

לקריאת הביקורת במלואה

"קריאת חובה. אם הספר הזה יוכל לשמש זעקה מלכדת למציאת חלופות הומניטריות רדיקליות יותר, חלופות שנסמכות יותר על חלוקה מחדש, הרי שהוא ימלא את ייעודו ואף למעלה מזה."

טיימס

"[הספר] שופך אור על הגוף העצום ועתיר המיליונים, שהוא רשת הסיוע ההומניטרי העולמית כיום. הצגת הדברים טורדת המנוחה של תעשיית החמלה, לא זו בלבד שהיא מעלה שאלות נוקבות בדבר תרומתו של הסיוע להקלה על הסבל, אלא גם את השאלה האם יש בסיוע כדי ללבות סכסוכים ולהאריכם...ההאשה שארגוני סיוע מאריכים שלא במתכוון סכסוכים אינה קלה כלל ועיקר. אך ודאי יש רבות ללמוד מהדוגמאות שפולמן מזכירה."

פיינשל טיימס

לקריאת הביקורת במלואה

"פולמן היא כתבת תקיפה שניחנה באומץ לב ראוי לציון... מלאכת מחשבת."

סנדיי טיימס

"נהדר, מוזר ועמוק... עולים ממנו הדים של כתיבה על אפריקה מאת אוולין ווֹ וגרהאם גרין, והוא מתאפיין בטון מפוכח ונטול פחד."

גרדיאן

"בספר מרתק זה, לינדה פולמן תוקפת בחריפות את ארגוני הסיוע ההומניטרי על העלמת עין מהתוצאות ההרסניות האפשריות של עבודתם בארצות שסועות-מלחמה...התיאורים של הפשרות המוסריות של ארגוני הסיוע בשטח, תיאורים השאובים מניסיונה האישי, מקנים לספרה איכויות של רומן סטירי: במבט חודר כאיזמל ובנימה של הומור שחור מציגה פולמן את התמונה האבסורדית של אנשי ארגונים הומניטריים המחלקים סוכר לרוצחי עם."

האינדיפנדנט

לקריאת הביקורת במלואה

"פולמוס משובח ומקומם מאין כמוהו שראוי שיסיר כמה ממן ההילות האופפות את הנושא בעיניהם של כמה אנשים."

סנדיי טלגרף

לקריאת הביקורת במלואה

"דפיו של הספר החיוני והפולמוסי הזה יוקדים בזעם מוסרי צודק על הסתירות והמתחים הכרוכים בהגשת סיוע הומניטרי באזורי קונפליקט. טיעונה הפולמוסי של לינדה פולמן הוא תזכורת שבאה בעִתה לעובדה שכוונות נעלות ומניעים הומניטריים לא אחת מגיעים לנקודת שבירה, ואף חוצים אותה, בעולמם הקודח של מלחמות בזמננו... ספרה התמציתי שהקריאה בו שוטפת ומהנה, מלא באנקדוטות חיוניות ומטרידות."

דיילי טלגרף

לקריאת הביקורת במלואה

"רשימה מביכה של מקרי שחיתות וחוסר יכולת, ותעשיית סיוע שחיה בסימביוזה לא קדושה עם פוליטיקאים ואנשי צבא... הסיפור על אפגניסטן הוא מופלא בזוועתיות שלו. זהו ספר מעורר מחשבה."

סקוטסמן

לקריאת הביקורת במלואה

   
     
לעיון בספר
צור קשר זכויות דרושים שיתופי פעולה עותקים לביקורת פרסומים עתידיים