Hebraic Political Studies תכלת המרכז האקדמי שלם דף הבית
    חיפוש   |    עגלת קניות
׳‘׳™׳§׳•׳¨׳× ׳×׳¨׳‘׳•׳×
53 ש''ח  66 ש''ח 
הוסף לעגלה
עברית
יוני 2011
176 עמודים
כריכה רכה
מספר קטלוגי 496-1082

צ'רלס טיילור הוא מבכירי הפילוסופים של המוסר והתרבות בימינו ואיש ציבור קנדי בולט. הגותו של טיילור מתפרשת על מגוון רחב של נושאים, כגון: האידיאליזם הגרמני, התרבות של המודרניות המערבית, פילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של הלשון. טיילור הורה באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת מק'גיל ועם ספריו נמנים: Hegel (1975), Sources of the Self (1989), A Secular Age (2007.
מועקת המודרניות
צ'רלס טיילור

השאון התזזיתי של התרבות הפופולרית המודרנית וגילויי החומרנות הבוטה והשאפתנות האנוכית מכסים על אידיאל מוסרי ממשי העומד ביסודם – אידיאל האותנטיות. אפשר שהמציאות החברתית אינה עומדת ברף שמעמיד האידיאל, אפשר אפילו שהיא סוטה ממנו סטייה קיצונית, ואף על פי כן, מן הראוי לשחזר אידיאל זה ולהציגו באופן מעורר כבוד. התמודדות נאותה עם הקלקול התרבותי של דורנו מצריכה הפניית עורף הן לאליטיזם בז ומסתגר, הן להיסחפות מכוּונת וצינית בשטף ההבל – רק עמידה על אידיאל האותנטיות ועל המסורת שהולידה אותו תציידנו בכלים הדרושים להבנה מלאה של מצבנו ואולי אף לתיקון מה של חיי החברה והתרבות.

אליעזר מלכיאל הוא מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בן־גוריון ובאוניברסיטה העברית. מספריו: כוונה תחושה רגש (2001), חכמה ותמימות (2005) ומסע אל הסוד (2007).


"דווקא עכשיו, כשאנו משתחררים ממועקת המודרניות, חשוב שלא נשתחרר מהמודרניות עצמה. זה זמן טוב לקרוא את טיילור, שמבקר את צורותיו השטוחות של אידיאל הבחירה העצמית אבל מסרב לשפוך את התינוק האינדיבידואליסטי יחד עם מי האמבט... כדאי למפגינים האמריקאים (והישראלים) להיעזר בטיילור, שמפרק במיומנות את הדיכוטומיות הישנות."
– עודד כרמלי, טיים אאוט

"מדובר אפוא בעטיפה רכה וידידותית לרעיונות של זרם פילוסופי חשוב בן זמננו...לטיילור יש טיעונים חשובים ומדויקים"

– ד"ר אסף מלאך, מעריב

"מוקד מרכזי במאבק האידיאולוגי נוגע לזיקה בין הפרט לחברה. במערכת החינוך הישראלית (בשיעורי היסטוריה ואזרחות למשל) מועבר לתלמיד מסר גלוי וסמוי ולפיו יש לתרבות המערבית – היא התרבות המהווה מושא ההתייחסות של רוב רובה של החברה הישראלית או לפחות של החברה היהודית – עמדה ברורה וחד-משמעית בסוגיה זאת: הפרט קודם לחברה מבחינה כרונולוגית, מבחינה ערכית ובסדר העדיפויות...אולם, אין זו הגישה היחידה בתרבות המערבית לטיב הזיקה בין הפרט לבין החברה. קיימת גישה נוספת עתיקת יומין, שתמציתה בוטאה בקביעה של אריסטו שהאדם הוא יצור מדיני (=חברתי)...אחת התרומות החשובות של "מרכז שלם", אשר במסגרתו יצא לאור הספר שלפנינו, היא בנטילת חלק במאמץ להשבת המודעות לקיומה של גישה חלופית זאת. עם הוצאתו לאור, נוצרת לקורא העברי גישה נוחה לזרם הגותי חשוב בתרבות המערב, זרם שמרכיבים שונים בו הולמים יותר את התרבות היהודית (ולמעשה גם האסלאמית). הוצאת שלם לא רק תרגמה את הספר אלא אף צירפה מבוא מלומד עם תקציר הרעיון המרכזי של הספר וההקשר הפילוסופי והתרבותי שלו ...על כל אלה, ועל היות ספר זה ספר שני החושף את העמדה החלופית הזו (אחרי ספרו של מיכאל וולצר לאומיות ואוניברסליזם), חייבת החברה הישראלית כולה תודה ל"מרכז שלם"."

יצחק גייגר, מוסף שבת של מקור ראשון

לקריאת הביקורת במלואה

קריאת קטעי ביקורות נוספים

   
     
לעיון בספר
צור קשר זכויות דרושים שיתופי פעולה עותקים לביקורת פרסומים עתידיים